<h1>רבינו יהונתן מלוניל — חגיגה</h1>
<h2>דף לח.</h2>
[חגיגה כ"ו ע"א] כיצד מעבירין וכו' ואומ' להם וכו', הכהנים לעמי הארץ ברגל הזהרו שלא תגעו בשולחן של לחם הפנים לפי שלא יוכלו להטבילם לאחר הרגל שאי אפשר לסלקו ממקומו דכתיב ביה [שמות כ"ה] לחם הפנים לפני תמיד ואע"פ שהיה השולחן כלי עץ העשוי לנחת במקומו כל השנים [ו]כל(ן) כלי עץ העשוי לנחת לא מקבל טומאה מאי טעמא דילפינן משק דכתיב במדין וכתיב [במדבר ל"א] כל כלי מעשה והוא דהוי כשק מה שק מיטלטל מלא וריקן ואם כן הרי השולחן היה קבוע (על) כל השנים, ומתרץ בגמרא לא היה קבוע לפי שבכל רגל ורגל היו מעלין אותו השלחן ומביאין אותו לעולי רגלים ואומרים להם ראו חיבתכם לפני המקום סילוקו כסידורו מה בשעת הסדור היה חם אף בשעת סילוקו דהינו לשבת הבאה היה הלחם חם לפיכך היו צריכים הכהנים להזהירם שלא יגעו בו.
